Yes, I do realize that this week is Parshat Vayechi.
But when we were in Avnei Eitan on the second Shabbat Chanukah, TSG gave a beautiful dvar Torah on Parshat Mikeitz, and she asked that I post it on the blog.
If this sounds vaguely familiar, it’s because – coincidentally or not – last year, she gave a different beautiful dvar Torah on Parshat Mikeitz.
Once again, the Dvar Torah Committee had requested that two of the Shiputzim children deliver divrei Torah. Last year, the two volunteers were the Resident Ulpanistit and TSG. This year our family’s two speakers were the CTO and… TSG.
BA”H, she did a great job, and for those of you who weren’t privileged to hear her in person, here’s what she had to say: (English translation available upon request.)
אני מקדישה את דבר התורה שלי לעילוי נשמת הרב יהושע פסח בן הרב חיים יעקב אברהם ז”ל.
בפרשת מקץ כתוב: "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל. וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו; וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ. וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם..." (בראשית מ”ב:ז-ט)
נשאלת השאלה: למה יוסף לא אומר לאחיו שהוא יוסף? למה הוא גורם להם – וליעקב אבינו – כל כך הרבה צער? הרמב"ן מסביר שהסיבה היא, "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם." יוסף מבין ששני החלומות שלו – החלום עם האלומות וגם החלום עם הכוכבים, השמש והירח – עכשיו מתגשמים. הרי יוסף עכשיו משנה למלך ומושל על אחיו. אבל כדי שכל חלקי החלומות יתקיימו, יוסף מכריח את אחיו להביא גם את בנימין למצרים ואחר כך גם את יעקב אביו.
אבל נחמה ליבוביץ שואלת למה יוסף לא יכול להגשים את חלומותיו בדרך אחרת, מבלי להכאיב ולצער את משפחתו? כתשובה, היא מצטטת את הרמב"ם שפוסק בהלכות תשובה, פרק ב', הלכה א': "איזו היא תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה, מפני התשובה – לא מיראה ולא מכישלון כוח."
כתוצאה מתחבולותיו של יוסף, בנימין נכנס למצוקה. בנימין הוא בנה של רחל ואהובו של יעקב, בדיוק כמו שיוסף היה בזמן מכירתו. אבל הפעם, האחים לא עוזבים את אחיהם הקטן, אלא ההפך. הם מוכנים למסור את נפשם עליו.
זאת אומרת, מפני שיוסף אוהב את אחיו, הוא עוזר להם לעשות תשובה גמורה.
שבת שלום.